פסק-דין בתיק ב"ל 2317-08

1.                 לפנינו תביעת התובע, מר חן לוי, להכיר בליקוי השמיעה והטנטון מהם הוא סובל, לטענתו, כפגיעה בעבודה על פי סעיף 84א ל חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי  וגם   החוק).

2.                 התביעה נדחתה על ידי הנתבע מהטעמים הבאים:

" על מנת לקבוע דרגת נכות בגין ליקוי בשמיעה, צריך שיתקיימו תנאים אלה:

א. כושר השמיעה ירד בשיעור של 20 דציבל לפחות בממוצע בכל אחת מהאזניים.

ב. שיעור ההפחתה בכושר השמיעה נבדק על פי הירידה בכושר השמיעה בתדירויות של 500, 1000, 2000 מחזורים לשניה.

תנאים אלה אינם מתקיימים בתביעתך ועל כן, עלי לדחות את תביעתך.

כמו כן ע"פ סעיף 84א. (ב) (1) לחוק, תנאי להכרה בטינטון שעקב חשיפה לרעש, כפגיעה בעבודה, הוא שכושר השמיעה בתדירויות הגבוהות ( 3,000 ו - 4,000) פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאזניים, גם תנאי זה איננו מתקיים בתביעתך.

זאת ועוד, בסעיף 84א(ב)(3) נקבע כי "הפגיעה בתפקוד עקב טנטון מחיייבת פניות חוזרות ונישנות לטיפול רפואי שתועדו ברשימה רפואית". משנת 2004 ועד 2007 אין כלל תלונות על טנטון....

לפיכך עלי לדחות את תביעתך בגין ליקוי שמעה וטנטון ."

(ר' מכתב הדחיה מיום 5/6/2008).

3.                 התובע, יליד 1969, טוען כי החל משנת 1992 ועד היום הוא עובד בחברת אגד - אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ (להלן - אגד). לטענתו, במהלך כל שנות עבודתו באגד הוא עבד בחשיפה לרעש מזיק.

התובע טוען עוד כי הוא עומד בשאר תנאי סעיף 84א לחוק להכרה בליקוי בשמיעה כפגיעה בעבודה. לטענתו שתי בדיקות שמיעה בעבר (בתאריך 1/6/2007 ובתאריך 22/6/09) מצביעות על כך שהוא סובל מירידה של למעלה מ- 20 דציבל בתדרים הנמוכים וירידה של 35 דצבלים בתדרים הגבוהים.

באשר לטנטון טוען התובע, כי קיים תיעוד לביקורים חוזרים ונישנים אצל רופא א.א.ג ובהם תיעוד על תלונותיו בגין ירידה בשמיעה ורעשים.

4.                 בכתב ההגנה חזר הנתבע על נימוקי דחיית תביעתו של התובע, כפי שפורטו על ידו במסגרת מכתב הדחיה. הנתבע טען כי התובע איננו ממלא אחר הוראות סעיף 84א(ב)(3) לחוק והוראות סעיף 84א(ב)(1).

5.                 בדיון המוקדם שהתקיים ביום 25/2/2009 טען הנתבע כי לא מתקיימים בתובע סעיפים 84א(א)(1) - ו-(2) לחוק לגבי החשיפה לרעש מזיק והתובע כנהג אוטובוס לא היה חשוף לרעש מזיק. באשר לטנטון, טען הנתבע כי לא מתקיימים סעיפים 84א(ב)(1) ו- (3) לחוק.

דיון  והכרעה

6.                 בטרם נדון בטענות הצדדים לגופו של עניין, נתייחס ראשית לשתי טענות מקדימות של התובע. התובע טוען כי יש לבחון את תביעתו בהתאם למצב המשפטי כפי שהיה בטרם התיקון לחוק. לעניין זה כבר נקבע כי סעיף 84א לחוק, בנוסחו המתוקן, חל על ליקוי שמיעה שתביעה להכרה בו הוגשה מיום 1.7.2005 ואילך. לפיכך, יש לבחון תביעה זו שלפנינו לפי סעיף 84א לחוק על פי נוסחו המתוקן, ולפיו נדרש המבוטח, לצורך הכרה בליקוי שמיעה כתוצאה מפגיעה בעבודה, להוכיח כי נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 ל פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970. (ר' עב"ל  10953-11-10   מישל ביטון נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 2/10/2011)

בנוסף טוען התובע, כי משדחה הנתבע את תביעתו בנימוק שהוא אינו עומד בתנאי הסעיף בדבר ירידה של 20 דציבל בכושר השמיעה, הרי שיתר התנאים הנדרשים להכרה בליקוי השמיעה של התובע, לרבות ובעיקר עצם החשיפה לרעש מתקיימים. התובע טוען (סעיפים 12-13 לסיכומים) כי הנתבע מנוע מלהעלות נימוקי דחייה נוספים על אלו שפורטו במכתב הדחייה.

אין בידינו לקבל טענה זו של התובע. אמנם, כבר נפסק לא אחת כי "מוצאים אנו לנחוץ לחזור ולקבוע את הצורך במתן תשובה מנומקת, ממצה ומפורטת של פקיד התביעות לגבי תביעה של מבוטח או זכאי המוגשת למוסד. זכותו של כל מבוטח או זכאי לגמלה, היא לדעת את הנימוקים המדוייקים של דחיית התביעה... בהתאם לכך יוכל המבוטח או הזכאי לגימלה לכלכל צעדיו ולהחליט אם להגיש תובענה בקשר להחלטת פקיד תביעות" (דב"ע נד/251-0 יעקב זילבר - המוסד לביטוח לאומי פד"ע כ"ח 61). עם זאת, נפסק כי העובדה שחלק מנימוקי הדחייה לא פורטו במכתבו של פקיד התביעות, אין בכך כדי לחסום מהנתבע להעלות את הטענה בפני ערכאת הדיון (דב"ע נג/0-127 המוסד לביטוח לאומי - יעל קרני פד"ע כ"ו 520; עב"ל 473/03 עזבון המנוח יוחאי גדיש - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 9/5/2005).